<h1>תשובות מיימוניות — קדושה סימן ג'</h1>
<h2>דף סו.</h2>
פסק ר"י (בתוס' ס"ו ע"א) שיכולה אשה לסמוך על בדיקת מכחול ושפופרת אף לראשון שראתה תחתיו ג' פעמים מחמת תשמיש, כמבואר במקומו. וכן השיב ריצב"א בתשובה, וכתב ועוד כי דיבר אלי האיש הלזה וסיפר לי כי מצטערת אשתו בשעת תשמיש וקשה לה עד מאד ונראה קצת כי חולי ומכה יש לה, ויש לסמוך על הבדיקה אף לפ"ה. וסוף התשובה כתב וז"ל וסעד למה שפירשנו דמותרת לראשון ולשני בבדיקה מן התוספתא, דתניא (פ"ח ה"א) עד כמה מותרת לינשא עד ג', יתר מכן לא תינשא עד שתבדוק, מדנקט היתרא ולא נקט איסורא עד כמה תיאסר בביאה רביעית עד שנים, ש"מ דעיקר מילתא לאשמועינן היתרא ולא איסורא. ולקמן נמי שריא בבדיקה. ואע"פ שמצאתי בהלכות נדה דרב סעדיה גאון וז"ל והאי דאינה בודקת בביאה שלישית של בעל ראשון אלא תתגרש ותנשא לאחר, ואינה בודקת נמי בביאה ראשונה של בעל שני עד שנשאת לבעל שלישי, משום דאין כל האצבעות שוות, עכ"ל, ומדנקט טעמא לפרושי למה אינה בודקת בביאה שלישית של בעל ראשון ובביאה ראשונה של שני א"כ הוצרך ליתן טעם למה תתגרש, ונוטה פירושו אחר פ"ה, ואע"פ כן לא אסמוך ע"ז לאסור, שהרי כבר יצא מעשה לפני ר' יעקב והתיר לאשת ר' יהודה מקשטי"ל וילי"ן, ועליו אני סומך, והבא לאסור אין שומעין לו לפי שכבר יצא הדבר להיתר. ועוד יש להקל ולהתיר באשה זו אם נמצא הדבר כענין זה, שלא הרגישה עד שעבר זמן שאחר אותיום, ואפילו ספק אשם תלוי אין כאן, ומשמשת לעולם בענין זה פעם אחת. וגם אם תמצא רפואה, תוכל לשמש ולבדוק עצמה אם נתרפאת. ועוד אפשר שאפי' רואה כשיעור אותיום ובקשה רופא ועשה לה רפואה ואמר לה שנתרפאת, שמשמשת על סמך דבורו אם הוא ישראל, כדאיתא בירושלמי דבמה אשה (שבת פ"ו ה"ב) ר' אבהו בשם ר' יוחנן נאמן הרופא לומר קמיע זה מומחה ורפאתי ושניתי ושלשתי. ואע"פ שיש לדחות דהתם מיירי שידענו שכבר ריפא פעם אחת אלא שאין אנו יודעים בשילוש, מ"מ דעתי נוטה להתיר בכל ענין. אבל אין בידי להתיר ע"פ דבור עכו"ם, אפי' ברופא דלא מרע אנפשיה, דקרינא ביה אשר פיהם דבר שוא (ב"ב מ"ה ע"א). ומיהו אם תראה האשה שפסק דם וסתה וראייתה ע"פ הרפואות וניכר שהועילו לה, נראין הדברים שיש לסמוך אף ע"פ עכו"ם, שהרי הדבר הזה רפואות יש לו, כי ההיא דאפילה (חרדל) [חררת] דם ואמר רבי נתרפאת זו (ס"ו ע"א). ועתה נ"ל דאפילו בדקה עצמה ע"י שפופרת ולא מצאה דם כלל תוכל לשמש אחרי כן דילמא נתרפאת, שהרי ע"י הכנסת שפופרת רגילה לראות כמו ע"י אצבע, דאם לא כן מה הועילו חכמים בבדיקה זו הלא שמא לא תמצא דם כלל, אלא ודאי ע"י השפופרת רואה תדיר כל זמן שלא נתרפאת. ועל היתר זה ראוי לסמוך אפי' לבעל נפש. ובוא וראה כמה קשה גירושין, שהרי דוד התירו לו לייחד ולא התירו לו לגרש (סנהדרין כ"ב ע"א). ומי שרוצה לבדוק יבדוק, ומי שלא ירצה ישלחנה פה ונסמוך על בדיקתנו. ורופא חנם ירפאנה בתוך חולי עמו ישראל. ושלום. יצחק ב"ר אברהם תנצב"ה.
